"רק ישראל נאלצת להתמודד עם חזית כפולה – עליה באוכלוסיה המבוגרת, במקביל לעליה גדולה אף יותר באוכלוסיית הילדים"

כך אומר הדמוגרף אליהו בן משה – ממובילי צפוף ולשעבר סמנכ"ל הלמ"ס – בראיון מיוחד לעיתון דה-מרקר, בו הוא מסביר על תופעה המכונה "הדיווידנד הדמוגרפי".

"הדיווידנד הדמוגרפי", משמע גידול ביחס בין האוכלוסייה העובדת לאוכלוסייה הלא עובדת. ככל שיש יותר אזרחים עובדים ומייצרי תוצר, ופחות אזרחים לא עובדים שחיים על חשבון התוצר שמייצרים העובדים, כך המדינות עוברות תהליך של האצת הצמיחה הכוללת, ובעיקר האצת הצמיחה לנפש. לדברי בן משה, המחקרים מלמדים כי שיפור של 1% ביחס בין האוכלוסייה העובדת ללא עובדת תורם 2% לצמיחה.

הבעיה היא שמאז 1995 הילודה הישראלית רק עולה ועולה. כיום שיעור הילודה בישראל הוא 3.1 ילדים בממוצע, והדיווידנד הדמוגרפי מאיים להיהפך ל"קנס דמוגרפי" – שקיעתה של ישראל פשוט בגלל שהיחס בין אזרחים עובדים ללא עובדים מתהפך.