Studies and Data

Demographic forcasts and research - Israel's population

The central bureau of statistics in Israel is projecting the expected Israeli population during the period of 2009-2059. According to recent projections, the population of Israel is expected to increase by 1 million to 1.6 million people throughout 2009-2019, by the end of 2034 by 2.4 to 4.5 million people and by 2059 expected to increase by 4.5 to 12 million people approximately.

The time span of the projection is through the next 20 -25 years, during the projection the certainty is decreasing as the projection progresses.

According to the research, the projection is that currently the Jewish population (excluding the ultra-orthodox population) will be between 6.09- 9.5 million people, and the ultra-orthodox population will be between 2.5-4.5 million people.

Due to that, population density is expected to rise from 326 people per sqr km up to 501-880 people per sqr km. In all projections, Israel is projected to undergo a significant process of aging: currently, the share of 65 years old and above is 9.8%, while in 2059 it is expected to be in between 14- 21%.

[To read more click here (Hebrew)]

עבודה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחנה את צפי גידול האוכלוסיה בישראל בין השנים 2000 ל2025, ומציגה תחזית מפורטת של אוכלוסיית ישראל העתידית, כולל חלוקות לקבוצות גיל.

[לקריאת המאמר לחצו כאן]

There are 3 probable scenarios that could possibly influence the evolution of Israeli demographics throughout the next 50 years: The projections are divided into low, medium, and high. In the low projection, the population would constitute around 12-13 million people, while in the medium and high projections it would consist of around 18 and 24 million accordingly. Due to the fact that among the different population groups the variety of fertility levels is quite vast, the projections are accurate only to a certain extent.

The population growth rate throughout the recent years has been set at 2%, which is quite significant in comparison to the rest of the OECD members.

Meanwhile, the percentage of 65 years old and above is expected to rise from around 10% today to around 14% throughout the next 30 years.

Along with that, dependency rate is expected to rise again to a level of 700 per 1000 people, after it has declined gradually to 600 people per thousand. The immediate impact would be that every person will economically support more people than before.

The percentage of the ultra-orthodox is expected to rise from 11% to 17-18%, depending on the scenario that will be fulfilled eventually.

Due to all of that, participation in the labour force is expected to decline during the years to come.

[To read more click here (Hebrew)]

מאמר של הדמוגרף סרג'ו דלפרגולה משנת 2011 בחן את ההיתכנות של ירידת פריון הילודה בהתחשב בגורמים מקרו ומיקרו חברתיים. על פי הממצאים, החברה הישראלית עמידה בפני שינויים שעשויים להשפיע על קצב הילודה ולכן הצפי הוא שקצב הילודה ישתנה לאט.

[לקריאת המאמר לחצו כאן]

מאמר של הדמוגרף סרג'ו דלהפרגולה סוקר את השינויים באוכלוסיה היהודית בישראל ובעולם. לפי הממצאים, בשנת 2012 היו בעולם 13.7 מיליון יהודים, מתוכם 5.9 מיליון בישראל.

[לקריאת המאמר לחצו כאן]

מחקר של אבג'ניה ביסטרוב משנת 2012 בדק את ההתנהלות של משפחות ישראליות במהלך העשור שהקודם והשווה בין קבוצות אוכלוסיה שונות. המחקר מצא שרמת דתיות וארץ מוצא הם משתנים חשובים שמבדילים את התנהלות המשפחות.

[לקריאת המאמר לחצו כאן]

מאמר של הדמוגרף סרג'ו דלפרגולה משנת 2003 בחן את הקונפליקט הישראלי פלסטיני מנקודת מבט דמוגרפית. על פי הממצאים ישנה השפעה מעגלית בין עוצמת הקונפליקט וקצב גידול האוכלוסיה

[לקריאת המאמר לחצו כאן]

מאמר של גילה שטופלר משנת 2008 בחן את המדיניות הדמוגרפית של ישראל בתחום הילודה מנקודת מבט של זכויות נשים וזכויות המיעוט הערבי. המאמר מצביע על פגיעה בזכויות נשים יהודיות במטרה להגדיל את קצב ההתרבות שלהן, וכן על דפוסי מדיניות שנועדו לצמצם את התרבות המיעוט הערבי.

[לקריאת המאמר לחצו כאן]

נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לתחזית שערכו בשנת 2017. התחזית מתחילה מנתוני האמת של שנת 2015 ומכסה אתה התקופה של עד שנת 2065.

[לקריאת המאמר לחצו כאן]

מחקר של הכלכלנים יורם מישר וצ'ארלס מנסקי משנת 2002 בחן את התמריצים האישיים והחברתיים לשיעורי הילודה הגבוהים בישראל. הממצאים מראים כיצד העדפות פרטיות, קונפורמיות וקצבאות הילדים משתלבים ליצירת דפוס מורכב בשיעורי הילודה.

 [לקריאת המאמר לחצו כאן]

מחקר של דר' ג'יין אוסוליבן משנת 2013 בדק את הקורולציה בין ירידה בפריון הילודה לבין השפעתה על המדדים הכלכליים במדינות שונות ובנסיבות שונות ומציג ממצאים מרתקים.

[לקריאת המאמר לחצו כאן]

מחקר של הכלכלנים יורם מישר וצ'ארלס מנסקי משנת 2000 בחן האם שינוי קצבאות הילדים בישראל השפיעו על פריון הילודה בישראל באופן רחב ובקרב אוכלוסיות ספציפיות.

 [לקריאת המאמר לחצו כאן]

נייר עמדה של ארגון POPULATION MATTERS מפרט את הגורמים לעוני בקרב ילדים בבריטניה ומציע עידוד ממשלתי למשפחות קטנות כפתרון לבעיה.

[לקריאת המאמר לחצו כאן]

מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2010, הסוקר אמצעי מדיניות שונים להשפעה על פריון הילודה הננקטים במדינות מפותחות שונות ב-OECD.

[לקריאת המאמר לחצו כאן]

מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2016, המנתח את נתוני גידול האוכלוסייה בישראל בשנים האחרונות, מציג מגמות בשיעורי הפריון הכולל של נשים בישראל לפי דת ולפי מידת הדתיות, ומציג השוואה בין לאומית של שיעורי הפריון הכולל, וכן הסיבות האפשריות לשינויים בשיעורי הפריון.

 [לקריאת המאמר לחצו כאן]

מחקר מחלקת המחקר של הביטוח הלאומי משנת 2005, המרכז השוואה בינלאומית של מערך הקצבאות המשולמות למשפחות עם ילדים על-פי גודל משפחה ב-15 מדינות באירופה, וסוקר את השינויים ההסטוריים במדיניות מתן קצבאות הילודה בישראל מקום המדינה ועד תחילת המאה ה-21.

[לקריאת המאמר לחצו כאן]

מחקר של מרכז המחקר של הביטוח הלאומי משנת 2009 אשר בחן את השפעת גובה קצבאות הילדים בישראל בין השנים 1994-2007 על פריון הילודה בישראל, ביחס לקבוצות האוכלוסיה השונות, תוך התמקדות בהשפעת קיצוץ קצבאות הילדים בשנת 2003 על דפוסי הפריון.

[לקריאת המאמר לחצו כאן]

סדרת מאמרים של מחלקת המחקר של בנק ישראל מ-2004, אשר ביקשו לבחון האם לתמריצים כלכליים יש השפעה על פריון הילודה בישראל, תוך מעקב אחר קבוצות אוכלוסיה שונות.

[לקריאת המאמר לחצו כאן]

מחקר של בנק ישראל משנת 2013, אשר בחן את השלכות גידול האוכלוסיה – על-פי תחזיות הלמ"ס האחרונות – על גידול ההוצאה הציבורית העתידית בישראל במספר סעיפים מרכזיים: חינוך, בריאות, תשלומי העברה ופנסיה תקציבית

[לקריאת המאמר לחצו כאן]

מחקר משווה של מוסד שמואל נאמן משנת 2013, אשר בחן היבטים שונים במגמות פריון הילודה הכולל בקרב הנשים החרדיות בישראל, וניתוח של הסיבות למגמות אלה.

[לקריאת המאמר לחצו כאן]

מחקר שהתפרסם בעיתון The Review of Economics and Statistics בשנת 2013 חקר את ההשפעה של קצבאות הילדים בישראל על פריון הילודה. המחקר מצא השפעה חיובית של קצבאות הילדים על פריון הילודה.

[לקריאת המאמר לחצו כאן]

מחקר של הדמוגרפית פרופ' ברברה אוקון משנת 2013 מספק תמונה מפורטת של ההבדלים בדפוסי הפוריות והנישואין בין קבוצות אוכלוסיה שונות בישראל.

[לקריאת המאמר לחצו כאן]

מחקר של פאני קלוג משנת 2014 מתאר מגמות מפתח ותצפיות של הגודל והמהירות של הזדקנות האוכלוסיה. המחקר דן בהשלכות הכלכליות, חברתיות וסביבתיות של הזדקנות האוכלוסיה, ובוחן הזדמנויות שנוצרות עקב הזדקנות האוכלוסיה.

[לקריאת המאמר לחצו כאן]

מאמר של הדמוגרף סרג'ו דלהפרגולה משנת 2001 המנתח את השינויים באוכלוסית ישראל החל מהמאה הראשונה עד היום. המאמר עוקב אחר דפוסים באוכלוסיה המוסלמית, הנוצרית והיהודית ובוחן את ההשפעה של הקונפליקט בין היהודים והערבים על דפוסים אלו

[לקריאת המאמר לחצו כאן]

נייר עמדה של ארגון POPULATION MATTERS משנת 2015 דן בהשלכות החיוביות של ירידה בגודל האוכלוסיה. הם מביאים את המדינות גרמניה ויפן בתור דוגמאות למדינות שיש לבחון כדי להעריך את ההשפעות החברתיות של אוכלוסיה הולכת וקטנה.

[לקריאת המאמר לחצו כאן]

מחקר של פרופ' אלון טל ויערה צעירי משנת 2020 העוסק בקשר שבין צפיפות אוכלוסין לבין הידבקות במגפת הקורונה שהתפרצה בישראל באותה שנה. המחקר משתמש בנתוני משרד הבריאות והלמ"ס כדי לבחון את היחס בין צפיפות ערים שונות בישראל לתחלואה בקורונה.

[לקריאת המאמר לחצו כאן]

מחקר של פרופ' דניאל אורנשטיין משנת 2004 הבוחן את השפעת קצב הילודה הגבוה בישראל על מגמות הפגיעה הסביבתית בישראל.

[לקריאת המאמר לחצו כאן]

בגיליון השלישי של המגזין "אקולוגיה וסביבה" משנת 2012 דנים מספר מדענים, ובראשם דר' תמיר קליין, דר' אייל רוטנברג ופרופ' דן יקיר, בהשלכות הסביבתיות של הגידול הדמוגרפי בישראל. הכותבים גורסים שהגידול הדמוגרפי בישראל אינו בר-קיימא וקוראים למדינה להתמודד עם הבעיה לטובת הדורות הבאים.

[לקריאת המאמר לחצו כאן]

דו"ח של ארגון ה-OECD משנת 2009 מספק נתונים על מגמות ושינויים בתא המשפחתי בכל המדינות החברות בארגון. הנתונים כוללים גודל משפחה, קצב ילודה, השתתפות נשים בשוק העבודה ועוני יחסי של ילדים. ישראל נמצאת בראש הרשימה בקצב הילודה ובעוני ילדים.

[לקריאת המאמר לחצו כאן]

מאמר של חוקרת המשאבים דר' ג'יין אוסוליבן דן בהשפעות השליליות של גידול האוכלוסיה על המערכת הכלכלית. על פי המאמר עלויות של תחזוק נכסים ותשתיות עבור משקי הבית עולות עם העליה בגודל האוכלוסייה.

[לקריאת המאמר לחצו כאן]

מחקר של קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בריסל ב-2010 אשר בחן כיצד אנשים במדינות מתפתחות תופסים את הקשר שבין גודל המשפחה שלהם לבין נזקים סביבתיים. המחקר מצא כי אנשים אשר הכירו בכך שישנה הידרדרות סביבתית במדינה או באזור שלהם נטו יותר להכיר בקשר שבין גודל המשפחה שלהם לנזקים הסביבתיים.

[לקריאת המאמר לחצו כאן]

מחקר משותף של חוקרים מ-VIRGINIA TECH ו-WORLDWATCH INSTITUTE מ-2017 בחן את השפעת גידול האוכלוסיה העולמי המואץ על היעלמות המגוון הביולוגי, ועל היכולת העתידית של בני האדם לספק מזון לאוכלוסיה הולכת וגדלה.

[לקריאת המאמר לחצו כאן]

סקירת ספרות מטעם המכון הלאומי האמריקאי לבריאות [NIH], הכוללת ריכוז מחקרים אשר בחנו והראו קשר בין העצמת והשכלת נשים לבין ירידה בפריון הילודה במדינות שונות.

[לקריאת המאמר לחצו כאן]

מאמר של הפיזיקאי אלברט אלן ברטלט הסוקר את הטיעונים וההתפחויות החברתיות והפוליטיות שהובילו להתעלמות של פוליטיקאים ומנהיגים במדינות המערב לאורך העשורים האחרונים מהתמודדות ישירה עם השלכות גידול האוכלוסין המואץ, לצד פניה לפתרונות שיובילו לפחות התנגדות אלקטוראלית.

[לקריאת המאמר לחצו כאן]