תכני וידאו - הרצאות וכנסים

אתגר הממשלות במאה ה21: שגשוג כלכלי ביציבות דמוגרפית – ד"ר ג'יין אוסליבן

ד"ר ג'יין אוסליבן היא חוקרת מולטי-דיסציפלינרית בביה"ס לחקלאות ומדעי המזון באונ' קווינסלנד, אוסטרליה. בהרצאתה היא סוקרת את מחקריה הבולטים ביותר בנושא גידול האוכלוסייה והשפעותיו, כולל השפעות בתחום הסביבתי, החברתי, המאקרו- והמיקרו-כלכלי. מחקריה עוסקים, בין היתר, בבחינת הממשקים שבין גידול דמוגרפי לבין צמיחה כלכלית לאומית, ובניתוח צעדי מדיניות ממשלתיים כאמצעי להשפעה על קצב גידול אוכלוסיה בדמוקרטיות מודרניות.

קורונה עם 10 ילדים: מגמות צפיפות במגזר החרדי – ניצה קסיר

הרצאתה של ניצה (קלינר) קסיר מהמכון החרדי למחקרי מדיניות. ההרצאה, שהועברה באופן מקוונת עקב מגפת הקורונה, עסקה בדרך בה מתנהלת החברה החרדית מבפנים, מגמות בפריון הילודה ושיעורי העוני, וגורמים חיצוניים ופנימיים המשפיעים על מגמות אלו. 

עתיד צפוף: ישראל 2050 | איך בונים כאן עוד ארץ? – פרופ' שמאי אסיף

הרצאתו של פרופ' שמאי אסיף, ראש מרכז לחקר העיר והאיזור בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניות, מתוך הכנס השנתי של "צפוף" – הפורום לאוכלוסיה, סביבה וחברה. הרצאת הפתיחה של הכנס עסקה בתכנון מדינת ישראל לקראת שנת ה-100. בעוד כ-30 שנה צפויים לגור פה כ-18 מיליון בני אדם. האתגרים הניצבים בפני התכנון במדינה רבים ומגוונים. בהרצאתו מנסה פרופ' שמאי אסיף לתת סקירה רחבה של האתגרים והפתרונות. 

עתיד צפוף: ישראל 2050 | קצב גדול האוכלוסיה כאתגר לאומי – ד"ר אליהו בן משה

הרצאתו של ד"ר אליהו בן-משה, סמנכ"ל הלמ"ס לשעבר, מתוך הכנס השנתי של "צפוף" – הפורום לאוכלוסיה, סביבה וחברה. בהרצאתו מציג ד"ר אליהו בן משה נתונים ששמים בסימן שאלה את יכולתה של ישראל לתכנן ולבנות ל-18 מיליון תושבים בעוד כ-30 שנה. ההרצאה מראה הלכה למעשה את המגמות של גידול האוכלוסיה בישראל לאורך השנים, ואת המגמות הצפויות אם המדיניות בישראל תישאר ללא שינוי.


עתיד צפוף: ישראל 2050 | אתגרי התכנון והבניה לשנת ה-100 – פרופ' ערן פייטלסון

הרצאתו של פרופ' ערן פייטלסון, מהמחלקה לגאוגרפיה באוניברסיטה העברית בירושלים, מתוך הכנס השנתי של "צפוף" – הפורום לאוכלוסיה, סביבה וחברה. ההרצאה שפתחה את המושב הראשון עסקה במשבר הבניה במדינת ישראל לקראת שנת ה-100. בעוד כ-30 שנה צפויים לגור פה כ-18 מיליון בני אדם, אך בהרצאתו מסביר פרופ' ערן פייטלסון שהוא סבור שניתן להתגבר על האתגרים שעובדה זו מציבה. 

עתיד צפוף: ישראל 2050 | לתכנן על הנייר, אפשר עד מחר – דן פרי

הרצאתו של דן פרי, ראש רשות הטבע לשעבר, מתוך הכנס השנתי של "צפוף" – הפורום לאוכלוסיה, סביבה וחברה. בהרצאתו מציג דן פרי מספר דוגמאות שממחישות את הליקויים במעבר בין תכנון נכון ליישומו בשטח. גם התכנון הטוב ביותר לא יציל אותנו מהמשברים שיגיעו עקב גידול האוכלוסיה ולכן אין מנוס מלעסוק בפיל שבחדר – כיצד ממתנים את קצב גידול האוכלוסיה בישראל. 

עתיד צפוף: ישראל 2050 | לבנות ולחיות במדינה צפופה – זאב בילסקי

הרצאתו של זאב בילסקי, ראש קבינט הדיור, מתוך הכנס השנתי של "צפוף" – הפורום לאוכלוסיה, סביבה וחברה. דברי הפתיחה של המושב השני עסקו באתגרים הקיימים בבניית דיור בישראל. כבר כיום רכישת דירה בישראל היא מעבר להישג ידם של ישראלים רבים, אז מה יהיה בעוד 30 שנה כשיגורו כאן 18 מיליון איש? בהרצאתו מדבר ראש קבינט הדיור זאב בילסקי על עליית מחירי הדיור ועל עתיד משבר הדיור במדינה. 

עתיד צפוף: ישראל 2050 | מגמות מדאיגות באוכלוסיה הישראלית – פרופ' דן בן דוד

הרצאתו של פרופ' דן בן דוד, מהפקולטה לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, מתוך הכנס השנתי של "צפוף" – הפורום לאוכלוסיה, סביבה וחברה. בדברי הפתחה שהקדימו את הפאנל של חברי הכנסת ביקשר פרופ' דן בן דוד להניח לפתחם את האמת הכואבת ולדרוש מהם להתמודד עמה. ההרצאה מביאה נתונים מדאיגים המצביעים על עליה דרמטית בצפיפות וירידה חמורה במידת ההשכלה בישראל ביחס למדינות העולם.

ישראל 2050: בין אוכלוסיה מזדקנת לריבוי ילודה מטאורי: עתידה של מערכת הבריאות לאן?

מתוך כנס "עתיד צפוף – ישראל 2050" הכנס השנתי של עמותת "צפוף" :
סמנכ"לית בריאות דיגיטלית במשרד הבריאות בעבר, היזמת ד"ר שירי לב-עמי, על האתגרים העצומים של מערכת הבריאות הישראלית בעשורים הקרובים, בין צורך לתת מענה לאוכלוסיה מזדקנת לבין הצורך להרחיב שירותים להיקף הילודה הגבוה ביותר בעולם המערבי. 

עתיד צפוף – ישראל 2050: כמה טבע יישאר במדינה הצפופה במערב?

מתוך כנס "עתיד צפוף – ישראל 2050" הכנס השנתי של עמותת "צפוף" :
מנכ"לית החברה להגנת הטבע, איריס האן, על האתגרים העצומים בשימור מעט הטבע שנותר בארץ ישראל, על רקע גידול האוכלוסיה המטאורי הצפוי בישראל בעשורים הקרובים והצטמצמות השטחים הפתוחים. 

עתיד צפוף – ישראל 2050: איך שמים סוף לפקקים במדינה שתכפיל את עצמה תוך 30 שנה?

מתוך כנס "עתיד צפוף – ישראל 2050" הכנס השנתי של עמותת "צפוף" : פרופ' שלמה בכור מהמכון לחקר התחבורה בטכניון, על האתגרים העצומים של תשתיות התחבורה בישראל, בצל הנסיון לפתור את משבר הפקקים הלאומי במציאות בה האוכלוסיה הישראלית, ואיתה מספר הנוסעים, צפוי להכפיל את עצמו עד 2050. 

עתיד צפוף – ישראל 2050: בדרך לרצף בטון מאשקלון ועד נהריה

מתוך כנס "עתיד צפוף – ישראל 2050" הכנס השנתי של עמותת "צפוף" : מנכל רשות הטבע והגנים לשעבר, דן פרי, על העתיד העגום של שארית השטחים הפתוחים בישראל, הצורך בהחלטות חירום אמיצות, והקשר שבין גידול האוכלוסיה המטאורי בישראל לבין רצף הבטון שצפוי להיות מנת חלקם של רבים מאזרחי ישראל 

עתיד צפוף – ישראל 2050: פרופ' רחל אלתרמן – 98% ישראלים יגורו במגדלים, הבניה תרד מתחת לקרקע

מתוך כנס "עתיד צפוף – ישראל 2050", הכנס השנתי של עמותת "צפוף": פרופ' רחל אלתרמן ממוסד שמואל נאמן בטכניון, מנסה לתאר איך ייראה תכנון המגורים והחיים בישראל במדינה של 17 מליון ישראלים, תוך התמודדות עם שיעורי הצפיפות מהגבוהים בעולם 

עתיד צפוף – ישראל 2050: פרופ' דן בן-דוד – לאן פניה של המדינה הצפופה ביותר במערב?

מתוך כנס "עתיד צפוף – ישראל 2050" הכנס השנתי של עמותת "צפוף" : מנהל מכון שורש, פרופ' דן בן-דוד, על מנגנוני הפריון שצריכים להדאיג כל ישראלי ביחס לעתיד הכלכלה והחינוך בישראל 

פרופ' מנואל טרכטנברג – בואו נדבר על הפיל שבחדר: גידול האוכלוסיה מאיים על העתיד שלנו

nתוך כנס "עתיד צפוף – ישראל 2050" הכנס השנתי של עמותת "צפוף" : ראש המועצה הלאומית לכלכלה לשעבר, פרופ' מנואל טרכטנברג, קורא לנו להפסיק להתייחס לדמוגרפיה כפרה הקדושה האחרונה שנותרה פה, ולהתחיל לדבר על זה – במידה ומספר הילדים לאשה בישראל לא ישתנה – מדינת ישראל בדרך להפוך לאחת המדינות הצפופות בכדור הארץ. אנחנו מדינת עולם ראשון עם שיעור ילודה של עולם שלישי – ויש לזה מחיר. איך זה ישפיע על התוצר הלאומי, על הפקקים בכבישים, על איכות החינוך ועל התורים בחדרי המיון? בואו לשמוע. 

מבן-גוריון ועד נתניהו – הרחם היהודית ככלי מדיניות

פורום אוכלוסייה, סביבה וחברה, יולי 2018; פרופ' גילה שטופלר – מהמומחיות הבולטות בארץ למשפט ומגדר [המרכז האקדמי למשפט ועסקים], עורכת Law and Ethics of Human Rights ויו"ר הנהלת האגודה לזכויות האזרח לשעבר.

ההרצאה מתמקדת בהצגת התפתחותה של מדיניות עידוד הילודה במדינת ישראל מקום המדינה ועד היום, והשפעתה על זכויות הנשים בישראל בשורה ארוכה של היבטים – ממדיניות הפלות וטיפולי הפריה, דרך חוק גיל הנישואין ועד למדיניות תכנון המשפחה. 

פוריות ומדיניות בישראל: מעורבות ממשלתית במערכת הבריאות

פורום אוכלוסייה, סביבה וחברה, מרץ 2017; פרופ' דפנה בירנבאום כרמלי, סוציולוגית-אנתרופולוגית העוסקת בחקר המעמד הבינוני הישראלי ובהיבטים חברתיים של בריאות וחולי. הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה.

ההרצאה מתמקדת בניתוח מדיניות ממשלות ישראל – בעבר וכיום – כלפי מנגנונים רפואיים לסיוע בפריון או בתכנון משפחה – מטיפולי הפריה, דרך מדיניות אימוץ ועד הפלות וסבסוד אמצעי מניעה. זאת, ביחס למדיניות מקבילה במדינות אחרות בעולם.

 

מודעות ותפישה ציבורית בישראל – השפעות צפיפות וגידול אוכלוסיה מואץ

פורום אוכלוסייה, סביבה וחברה, מרץ 2017; ד"ר נורית כרמי, החוג ללימודים רב-תחומיים במכללת תל-חי.

ההרצאה מתמקדת בניתוח מחקרי עומק, שבחנו לראשונה את המודעות הציבורית לבעיות הסביבה השונות בישראל, תוך דגש על המודעות הציבורית להשלכות צפיפות האוכלוסין וגידול האוכלוסיה המואץ בישראל על הסביבה המקומית. 

מאחורי המספרים: בין הדמוגרפיה החרדית לכלכלה הישראלית

פורום אוכלוסייה, סביבה וחברה, יולי 2017; טל וולפסון – כלכלן, לשעבר יועץ בכיר לכלכלן הראשי במשרד האוצר, מגיש הפודקאסט הכלכלי "ערך מוסף".

ההרצאה מתמקדת בניתוח השפעת קצב הריבוי הטבעי של החברה החרדית – המכפילה את עצמה תוך פחות מ-20 שנה – על עתיד הכלכלה והחברה בישראל. בעוד השיח הציבורי והממשלתי בישראל מתמקד בעיקר בתהליכי המודרניזציה של החברה החרדית – לרבות השתלבותם בשוק העבודה וברכישת השכלה גבוהה – הוא מתעלם באופן כמעט מוחלט מהמגמות הדמוגרפיות שבה. כיצד משתלבות מגמות אלה אחת אל מול השניה? עד כמה הן קריטיות ליכולת של מדינת ישראל לשמור על רמת חיים גבוהה עם שיעורי עוני נמוכים בעוד 20, 30 ו-40 שנה? היכרות עם הנתונים העדכניים בנושא, והבנה כיצד הם רלוונטיים לתהליכי קביעת המדיניות בישראל.

מעמד האשה הבדואית: מגמות ואתגרים

פורום אוכלוסייה, סביבה וחברה, ינואר 2018; עו"ד אינסאף אבו-שארב – מהפעילות החברתיות הבולטות במגזר הבדואי, מנהלת המרכז לזכויות נשים בדואיות עמותת איתך-מעכי.

ההרצאה מתמקדת בדיון במעמדן של הנשים בחברה הבדואית והשינויים החברתיים והתרבותיים במגזר בעשור האחרון, והשפעתם התהליכים השונים על שיעורי הפריון הגבוהים במגזר. אבו-שארב משלבת בדיון בנושא את סיפורה האישי.

המנגנונים שהופכים את המשפחה הישראלית לגדולה ביותר ב-OECD

פורום אוכלוסיה סביבה וחברה, דצמבר 2017; פרופ' ברברה אוקן – מהמומחים הבכירים בישראל לחקר הדמוגרפיה של המשפחה בחברה הישראלית בת זמננו.

ההרצאה מתמקדת בבחינת המנגנונים החברתיים והתרבותיים ההופכים את המשפחה הישראלית הממוצעת לגדולה ביותר ב-OECD – עם 3.1 ילדים למשפחה. אוקן סוקרת את מחקריה ותפישתה ביחס לגורמים המאיצים את פריון הילודה בישראל – תוך התייחסות למגזרים השונים בחברה הישראלית – בין היתר תוך התייחסות להבדלים הגורמים למשפחה ישראלית ממגזר אחד להביא 7 ילדים ולאחרת 2 ילדים, להשפעת רמת ההשכלה של ההורים על מספר הילדים במשפחה, ועוד. מחקריה של פרופ' אוקן, ראש מגמת דמוגרפיה בחוג לסוציולוגיה באוני' העברית, עוסקים בדפוסי הפריון והילודה בישראל מהיבטים מגוונים – הקשרים עם הגירה ומהגרים, דתיות ומצב משפחתי. במקביל, חוקרת אוקן ריבוד חברתי בישראל – פערי השכלה , ממשק עבודה-משפחה בקרב נשים בישראל, והיבטים נוספים. 

כלכלת המגזר החרדי: איך משתלבים בכלכלה הישראלית עם משפחה בת 9 נפשות?

פורום אוכלוסיה סביבה וחברה, פברואר 2018; ד"ר איתן רגב – עמית מחקר בתכנית "חרדים בישראל" ובתכנית לרפורמות בשוק העבודה ב"מכון הישראלי לדמוקרטיה", מהמומחים הבכירים בישראל לכלכלת המגזר החרדי.

ההרצאה מתמקדת בהצגת עיקרי תוצאות מחקריו על דפוסי התעסוקה וההשכלה במגזר החרדי בעשור האחרון , תוך מיקוד בהשלכות שהוא רואה לממצאים ולתהליכים הנוכחיים על פריון הילודה במגזר החרדי, בשאלה האם תמריצים כלכליים משפיעים על הילודה במגזר והיבטים מרתקים נוספים.
רגב, כלכלן בוגר האוניברסיטה העברית, שימש בשנים האחרונות כחוקר בכיר במכון טאוב. מחקרו "דפוסי השתלבות חרדים בשוק העבודה" ראה אור ב-2017 בהוצאת המכון. ב-2016 היה שותף בכתיבת דו"ח המל"ג לבחינת הישגי תכנית החומש לשילוב חרדים באקדמיה. 

לעשרות תכנים והרצאות נוספות – הצטרפו לעמוד שלנו