ישראל 2020 היא המדינה בעלת קצב גידול האוכלוסייה המהיר ביותר מבין מדינות המערב. צפיפות האוכלוסין היא ה-3 בגובהה בין המדינות המפותחות וצפויה תוך שנים מעטות להיות מהגבוהות בכדור הארץ.

עם זאת, מעולם לא התקיים בישראל דיון כן ומעמיק במשמעויות הדרמטיות של גידול האוכלוסייה על תנאי איכות החיים במדינה, על עתידנו ועתיד ילדינו. צפיפות האוכלוסין בישראל אינה זוכה להתייחסות ראויה בשיח הציבורי ואינה נידונה בשקיפות ובפתיחות כלפי הציבור.

צפוף – הפורום לאוכלוסייה, סביבה וחברה הוקם על-מנת לסייע לגשר על פער זה, לחקור ולכמת את משמעויות גידול האוכלוסייה על מדינת ישראל ומשאביה, לעודד דיון ולהציע ולהוביל מהלכים לאומיים ארוכי טווח שייגזרו ממשמעויותיו.

חדשות ועדכונים
ילדים זה קצבה – כאן 11

ילדים זה קצבה – כאן 11

ערוץ כאן 11 בסקירה מעמיקה ויוצאת דופן של נושא קצבאות הילדים וגודל המשפחה בישראל. הכתבה היא חלק חמישי ואחרון מתוך סדרת כתבות על ההחלטות הכלכליות שעיצבו את החברה הישראלית, במסגרתה מרואיינים מספר מומחים על ההיסטוריה וההשפעות של קצבאות הילדים על החברה הישראלית, ביניהם גם יו"ר צפוף, פרופ' אלון טל. לצפייה בתכנית המלאה:
שיטוח העקומה האנושית

שיטוח העקומה האנושית

מאמר אורח  /  סטיבן קליין – 17.6.2020
ד"ר ג'יין אוסליבן – אתגר הממשלות במאה ה21: שגשוג כלכלי ביציבות דמוגרפית

ד"ר ג'יין אוסליבן – אתגר הממשלות במאה ה21: שגשוג כלכלי ביציבות דמוגרפית

הרצאה מקוונת במסגרת המפגש החודשי של צפוף – הפורום לאוכלוסיה, סביבה וחברה, מתאריך 9.6.2020

האם מגמה היא גורל?

תחזית הלמ"ס מימין – בוחנת את צפי גידול האוכלוסיה בישראל עד שנת 2065.

שלושת הקווים העליונים בדיאגרמה זו הם תחזיות לפי 3 רמות פיריון – גבוהה, בינונית ונמוכה – של כלל האוכלוסייה.

על-פי תחזיות עבר, שיעור הילודה בישראל בפועל מתקרב לרוב דווקא לתחזית הגבוהה. דהיינו, ללא שינוי משמעותי, ב-2065 יחיו בשטח מדינת ישראל קרוב ל-25 מיליון בני אדם – מה שיהפוך את ישראל לאחד האזורים הצפופים בכדור הארץ, וישפיע על איכות החיים של כל ישראלי.

אם הילודה בישראל תתקרב בהדרגה לנקודת האיזון –  2.1 ילדים לאישה במהלך חייה – יחיו פה כ-15 מליון בני אדם.

שני תרחישים – שני מסלולים שונים לעתיד מדינת ישראל

World Population Clock

מספר בני האדם החיים על כדור הארץ בשניה זו

למדינה צפופה במזרח התיכון – דרושים אמצעי מניעה

כמה ישראלים היו בוחרים לחיות במדינה בה הצפיפות חודרת לכל תחומי החיים, שטחים פתוחים מצויים במחסור, חלקים גדולים של האוכלוסייה גרים במגדלים הסובלים מבעיות תחזוקה ולוקח שעות להגיע למקום עבודה? כמה ישראלים מוכנים לחיות במדינה בה התשתיות על סף קריסה ובניית בתי הספר מפגרים אחרי מספר הילדים? ברוכים הבאים למדינת ישראל 2048.

אם לא יקרה משהו מפתיע ולא צפוי, בשנת המאה למדינת ישראל, תמנה האוכלוסייה בתוך גבולותיה המוכרים מעל 15 מיליון נפש (כאשר התחזית הגבוהה מדברת על 17 מיליון בני אדם). כדי לתרגם תחזית זו למונחים שניתנים להבנה, בתוך שלושים שנה תהיה קיימת "עוד מדינה" בסדרי הגודל של מדינת ישראל של היום, אשר תתחלק עם התושבים הקיימים במרחב הפיזי, התשתיות, בתי הספר, בתי החולים, המים ומקומות המגורים.

ממוצע ילדים לאישה-OECD


מאז 1948 ועד היום אוכלוסיית ישראל גדלה פי עשרה, והיא ממשיכה לצמוח בקצב של 2% לשנה. אם המגמה תימשך, מדינת ישראל תהיה הצפופה ביותר מבין המדינות המפותחות לקראת אמצע המאה הנוכחית. על התוצאות הצפויות מהתפתחות זו מזהיר צפוף – הפורום לאוכלוסייה, סביבה וחברה, המאגד בתוכו קבוצה של חוקרים בכירים בתחומי הדמוגרפיה, התכנון והחברה. הפורום שם לו למטרה לעורר "דיון חופשי, מעמיק ונטול עכבות בנושא הגידול המהיר באוכלוסיית ישראל, והשלכותיו על עתיד המדינה". הפורום מודה שהנושא נחשב עד היום לטאבו, אך לדעתו צריך להעלותו לראש סדר היום הציבורי.

יושב הראש המשותף של הפורום הוא פרופ' אלון טל, ראש החוג למדיניות ציבורית, באוניברסיטת תל-אביב. טל מאמין שישראל נאלצת לבחור בין כמות החיים לאיכות החיים. המשמעות של המשך המצב הקיים היא איום ישיר על הקיימות של הסביבה בישראל, לחץ מתמיד על המשאבים של המדינה ומשבר מובטח בתשתיות הלאומיות. לדברי טל, התרחבות האוכלוסייה בקצב הנוכחי תביא למצב בו מינים רבים של בעלי חיים ייעלמו, בגלל ההתפשטות של האוכלוסייה. בתוך הערים עצמן, ובמיוחד במטרופולין, תשתיות שלמות יקרסו. "אולי אנשים רוצים להגיע למצב של נסיעה של שעות כדי להגיע לעבודה, כפי שקורה היום בלאגוס, ניגריה". לאגוס נחשבת לעיר עם בעיית הפקקים החמורה ביותר בעולם, אך המטרופולין של גוש דן עלול להתחרות על התואר לקראת העשור השביעי של המאה, אם קצב הגידול הטבעי יימשך.

המכשול העיקרי: הממשלה

באופן לא מפתיע, המכשול העיקרי לקידום הדיון על סוגיית הילודה היא ממשלת ישראל, אשר איננה מתייחסת לסוגיה וממשיכה לתמוך במשפחות גדולות. מהצד השני ניצבים מומחים ואנשי אקדמיה רבים, אשר מזהירים את ממשלת ישראל מפני ההשלכות של המשך קצב הילודה הנוכחי.

לדברי טל, האפשרות היחידה כיום למנוע אסון סביבתי וחברתי היא נקיטת צעדים שיביאו באופן מהיר לירידה משמעותית בקצב הריבוי הטבעי. לדבריו, הדרך לעשות זאת היא להביא לשינוי יסודי במדיניות הקצבאות והתמריצים הכלכליים שהממשלה מספקת למשפחות. טל מדגיש כי במרכזו של אותו שינוי אמורה להופיע הצהרה ברורה של הממשלה לפיה היא תסייע למשפחות של עד שני ילדים. משפחות אשר יעדיפו להוליד ילדים נוספים יצטרכו להסתדר בלי סיוע ממשלתי מעבר למה שסופק לשני הילדים הראשונים.